טיפול בטינטון TRT במודל Therapy Tinnitus Retraining

על שיטת טיפול בטינטון TRT במודל Therapy Tinnitus Retraining

  • טינטון הינו רעש כרוני (ציפצופים באוזניים, טיניטוס) הוא תופעה שעדיין רבים מהרופאים והמטפלים בארץ אינם יודעים לפתור, למרות שהיא פוגעת בכ- 11% מהאוכלוסיה. על פי מחקרים בינלאומיים מדובר בתופעה המשפיעה על 10-16 אחוז מהאוכלוסיה (מעל גיל 18 סובלים מטיניטוס ).
  • חלק רב מהחולים סובל מהיפראקוזיס (רגישות לרעש, חוסר סבילות לרעש) ומתופעות של הפרעות שינה ודיכאון, הם סובלים מיאוש עמוק, העדר יעוץ תומך, ותחושה חריפה של חוסר אונים.
  • המודל הרפואי הנוירופיזיולוגי (Jasterboff model) פותח בשנות התשעים, והוא מסביר את סיבת היווצרות הטינטון. על בסיס המודל פותחה שיטת טיפול יחודית TRT -Tinnitus Retraining Therapy, שכוונתה להביא להסתגלות (Habituation) של המוח ושל הסובל מטינטון. השיטה להסתגלות המוח משלבת עבודה על הרובד המוחי התת מודע באמצעות גירוי אודיטורי, ועל הרובד המוחי המודע על ידי מפגשי יעוץ, טכניקות הרפיה שונות ולמידה עצמית מודרכת.
  • בטיפול TRT החולה מקבל שילוב בין ייעוץ הנחייה ליווי והדרכה, לבין טיפול בגירוי שמיעתי לאוזניים. הגירוי השמיעתי יכול להיות באמצעים שונים, בין אם על ידי שימוש בתוכנות ללא עלות של רעשי סביבה ועד להתאמת מכשירי שמיעה. משך טיפול ממוצע הוא כשנה וחצי עד שנתיים כאשר תדירות מפגשי הייעוץ יכולה להיות בין פעם בחודש ועד פעם בכמה חודשים (למקרים מאוד קשים).
  • טיפול TRT מבוצע על ידי רופאים וקלינאים שהוסמכו לטפל בשיטה זו בקורסים מיוחדים שנעשים על ידי מפתחי השיטה בארה"ב ובבריטניה.
  • על פי מחקרים בינלאומיים רבים שנעשו על אלפי חולים ברחבי העולם ובישראל, מצבם של יותר מ- 80% מהחולים משתפר באופן רב, ועל פי כל בדיקות ומחקרים על טיניטוס הם נחשבים כהצלחה טיפולית מצליחה.
  • TRT הוא הטיפול המוביל לטינטון ולהיפראקוזיס בבריטניה, אוסטרליה, ארה"ב, צרפת, הולנד, שבדיה, גרמניה וארצות רבות בעולם המערבי.

מידע נוסף:

  • ייעוץ שמטרתו סיווג מחדש של אות הטינטון לקטגוריה של גירויים ניטרליים.
  • טיפול בסאונד, המפחית את עוצמת אות הטינטון על ידי הגדלת רמת הפעילות העצבית ברקע במערכת השמיעה שהושגה על ידי מתן רקע קול משופר.
  • טינטון הוא תפיסה שמיעתית פנטומית, כלומר תפיסת טינטון אינה קשורה לפעילות רטט כלשהי בתוך השבלול.
  • המודל מניח כי יש צורך לכלול חיבורי גומלין בתוך רשת מערכות במוח במחקר ובטיפול בטינטון.
  • טיפול בהסבת טינטון (TRT) מבוסס בקפידה על המודל הנוירופיזיולוגי של טינטון..
  • מערכת השמיעה, על אף שהיא נדרשת לתפיסת טינטון, אך משנית לטינטון רלוונטי מבחינה קלינית (כלומר טינטון שמטריד במידה הדורשת טיפול).
  • מערכות העצבים הלימביות והאוטונומיות הן המערכות העיקריות האחראיות לתגובות שליליות המעוררות טינטון.
  • טינטון מלווה לעיתים קרובות בסובלנות קולית מופחתת, המורכבת מהיפרקוזיס ומיזופוניה..
  • Hyperacusis נובע מעלייה מוגברת במסלולי השמיעה והוא נקבע אך ורק על ידי המאפיינים הפיזיים של הצליל (כלומר עוצמתו וספקטרום).
  • מיסופוניה נובעת מקשרים פונקציונליים משופרים בין מערכת השמיעה למערכת העצבים הלימבית והאוטונומית, ותגובות מתרחשות לדפוסי צליל ספציפיים, כאשר האנרגיה הספקטרלית הכוללת היא משנית או לא רלוונטית.
  • במיזופוניה, משמעותו של הצליל וההיסטוריה של הפרט שעבר להיתקל בו היא מכריעה, כאשר המאפיינים השמיעתיים של הצליל ממלאים תפקיד משני..
  • יש שתי לולאות בעיבוד טינטון ברשת:

         א. לולאה גבוהה, הכוללת עיבוד קוגניטיבי של האות ואשר דומיננטי בשלבים הראשוניים של טינטון..

         ב. לולאה נמוכה ותת מודעת, שנראית דומיננטית בטינטון כרוני.

  • חיבורים ברשתות העצביות המעורבים בהשפעות השליליות של טינטון נשלטים על ידי עקרונות הרפלקסים המותנים..
  • המטרה העיקרית של TRT היא הרגלה של תגובות שמעוררות טינטון..
  • הרגל התפיסה מתרחש באופן אוטומטי ברגע שמושגת רמה מספקת של הרגל לתגובות.
  • יש להתייחס לירידה בסובלנות קולית במקביל לטינטון.
  • יש להשתמש בפרוטוקולים שונים עבור hyperacusis מאשר עבור misophonia..
  • גרסה ספציפית של טיפול, הקשורה לסיווג חולה לאחת מחמש קטגוריות, נקבעת על ידי הגורמים הבאים:
         א. השפעת הטינטון על חיי המטופלים ו / או משך הטינטון המשמעותי מבחינה קלינית.

         ב. הנוכחות והמשמעות של אובדן שמיעה.

         ג. נוכחות של hyperacusis.

  • החמרה ממושכת בטינטון / היפרקוזיס על ידי קול.
  • Misophonia מטופל באופן עצמאי על ידי פרוטוקולים ספציפיים במקביל טינטון, hyperacusis, ואובדן שמיעה..
  • תוצאות ממטפלים רבים אישרו את יעילות הטיפול טינטון (TRT) בטינטון, ודיווחו על אחוזי הצלחה של יותר מ -80%.
  • מחקרים ספציפיים שבוצעו על מנת להעריך את יציבות השיפור לאחר 3 וחמש שנים גילו כי השיפור ממשיך להיות נוכח בחולים לאורך זמן.
  • מניעת טינטון משמעותי מבחינה קלינית או החמרה פוטנציאלית בטינטון הקיים כבר יכולה להיות מושגת על ידי:

         א. הימנעות משקט ומתן סביבת סאונד מועשרת.

         ב. הימנעות מייעוץ שלילי ומתן מידע מתאים מראש.

  • אוכלוסיות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה לפתח טינטון משמעותי מבחינה קלינית, כגון אנשי צבא, שוטרים וכבאים, וחולים שעוברים ניתוחים הקשורים לאוזניים. מתן פגישת מידע קצרה נכונה לגבי טינטון תפחית משמעותית את הסיכון לפתח טינטון מטריד. אנשים עדיין ישמעו טינטון, אך זו לא תהיה בעיה עבורם.
הסדרים